מנגו הוא פרי קיץ אהוב בעל צבע בוהק, טעם מתוק ובשר עסיסי. הוא עשיר בוויטמינים, במינרלים ובנוגדי חמצון, והגיע אלינו כל הדרך מדרום אסיה עם זנים שונים שטופחו כדי להתאים לאקלים וטעמים מגוונים. איך מנגו הפך לכל כך נפוץ בעולם ומאילו סוגים של מנגו אפשר ליהנות כאן בארץ? בואו להכיר מקרוב את מלך הפירות האסיאתי.

קצת על מנגו

מנגו הוא בין הפירות הנצרכים ביותר בעולם. עץ המנגו שייך למשפחת האלתיים, שזו אותה משפחה של עצי אלה כמו אלת המסטיק, קשיו ופיסטוק. עץ המנגו יכול לחיות מאות שנים והוא מתנשא לגובה של עד 40 מטרים, ובמשך כל חייו הוא מניב פירות עסיסיים וטעימים. יש עשרות זנים של מנגו שאפשר ליהנות מהם בארץ ובעולם, ויש אפילו כמה מהם שהם פיתוח כחול-לבן.

ארץ המקור של המנגו

מקורו של המנגו הוא ככל הנראה באזור הודו, בנגלדש ומיאנמר של ימינו, שם הוא גדל כבר יותר מ-4,000 שנה. עם הזמן, הפרי הפך לנפוץ ברחבי דרום מזרח אסיה, אפריקה ובסופו של דבר גם אמריקה, והובא למדינות שלא הכירו אותו עד כה על ידי סוחרים ומגלי ארצות. הודו היא עדיין היצרנית הגדולה ביותר של מנגו בעולם (כמעט מחצית מהייצור העולמי), ואחריה מדינות כמו סין, תאילנד ומקסיקו.

זני מנגו

יש מגוון רחב של זנים של מנגו שאפשר ליהנות מהם. לכל אחד יש טעם ומרקם ייחודיים, וכמה מהסוגים מתאימים יותר לשימושים שונים בעולם הקולינריה והבישול.

מנגו גיילור

מנגו בגודל בינוני עד גדול, בעל צבע ירוק-צהוב ומשקל ממוצע של 500 גרם. יש לו טעם מתוק מעט ומרקם עסיסי וכמעט לא סיבי, מה שהופך אותו מתאים לאכילה בדיוק כמו שהוא, לסלטי פירות ולשייקים.

מנגו אלפונסו

מנגו אלפונסו הוא פרי קטן יחסית בצורה אובלית ובצבע צהוב. יש לו בשר עשיר ומוצק, ויש לו סיבים עבים וקצרים שלא מפריעים לחוויית האכילה.

מנגו מאיה

מנגו מאיה הוא זן ישראלי ותיק. זהו פרי עגול ובינוני בעל משקל ממוצע של 400 גרם. קליפת הפרי בצבע אדום-צהוב בולט עם נגיעות של ירוק, ובשר הפרי בצבע כתום-צהוב. יש לו מרקם מוצק ורך בלי סיבים, וגם הקליפה שלו אכילה. יש לו חיי מדף קצרים יחסית אבל הוא מושלם לסלסה, לסלטים וכתוספת לבשרים על האש.

מנגו שלי

זן ישראלי חדש יותר שיש לו טעם מתוק, קליפה אכילה ומרקם בשרני בלי סיבים. הפרי הזה יכול להיות די קטן (כ-300 גרם) ואפילו די גדול (כ-800 גרם), יש לו חיי מדף ארוכים ואפשר להשתמש בו בכל מיני סוגים של מנות ומאכלים.

מנגו קראבאו

מנגו קראבאו הוא אחד הזנים המוכרים ביותר מהפיליפינים. זהו פרי קטן יחסית שיש לו טעם מתוק, ארומה טובה, בשר רך בלי סיבים וקליפה אכילה. אפשר לאכול אותו ככה סתם או להכין ממנו מגוון קינוחים טעימים.

מנגו קיט

פרי קטן בעל קליפה ירוקה ובשר צהוב-כתום. הגרעין שלו הוא בדרך כלל הקטן ביותר מבין זני המנגו, ולבשר שלו יש מרקם מוצק וגמיש. זהו בדרך כלל הזן האחרון של המנגו שאפשר למצוא לפני שהעונה מסתיימת.

מנגו נאם דוק מאי

מנגו נאם דוק מאי הוא זן תאילנדי מתוק במיוחד. זהו פרי די גדול בעל צורה מוארכת, ויש לו מרקם רך וממש מעט סיבים. חיי המדף שלו קצרים יחסית, אז אם השגתם אותו כדאי לכם להכין ממנו בהקדם קינוחים ומנות.

מנגו פאירי

זן הודי של מנגו שיש לו בשר צהוב וארומה פרחונית. הוא פרי קטן בדרך כלל שיש לו צבע ירוק-צהוב עם נגיעות של אדום. יש לו קליפה אכילה, מרקם רך וכמות קטנה מאוד של סיבים, אז אפשר בקלות להשתמש בו במטבח במנות שונות.

מנגו ברנדיבני

מנגו ברנדיבני הוא זן הודי בעל טעם וריח חזקים ומתוקים. זהו פרי קטן יחסית בעל צבע צהוב וצורה אליפטית, והבשר שלו בעל מרקם מוצק וקצת סיבים ליד הגרעין. אפשר להכין ממנו בקלות מנות טעימות מהמטבח ההודי.

בית הגידול של מנגו

המנגו משגשג באקלים טרופי וסובטרופי, ודורש טמפרטורות חמות והרבה שמש. תנאי הגידול האידיאליים כוללים טמפרטורות בין 24 ל-30 מעלות צלזיוס וקרקע חולית מנוקזת היטב עם חומציות של 5.5 עד 7.5. עצי המנגו זקוקים לתקופה יבשה לפני הפריחה ולהשקיה עקבית במהלך התפתחות הפרי כדי להניב יבול איכותי.

היתרונות הבריאותיים של מנגו

מנגו הוא לא רק טעים, אלא גם מספק הרבה יתרונות בריאותיים. הוא עשיר בוויטמינים A ו-C, ותומך בתפקוד של מערכת החיסון והראייה והבריאות העור. מנגו הוא גם מקור טוב לסיבים תזונתיים, המסייעים בעיכול ומונעים עצירות. נוגדי החמצון שבמנגו עוזרים להגן על הגוף מפני רדיקלים חופשיים, ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב וסרטן.

הערכים התזונתיים של מנגו: פצצה של ויטמינים וסיבים

מנגו מספק למי שאוכל אותו כמות טובה של ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. מנגו ממוצע מכיל יותר מ-20 ויטמינים ומינרלים שונים, כולל ויטמין A, C, אשלגן וחומצה פולית. תכולת הסיבים הגבוהה תומכת בעיכול בריא ומסייעת לווסת את רמות הסוכר בדם. מנגו הוא גם פרי דל קלוריות, מה שהופך אותו לנשנוש בריא בכל הזדמנות. יש במנגו גם נוגדי חמצון כמו בטא-קרוטן, התורמים לבריאות הכללית בכך שהם מגנים על התאים מפני נזקי חמצון.

איך קוטפים מנגו?

יש לא מעט אנשים המגדלים עץ מנגו בחצר, אז אם יש לכם הזדמנות לקטוף מנגו הינה כמה טיפים שיעזרו לכם לקטוף אותם בזמן הנכון:

• צבע הקליפה – יש זנים שבהם הפרי בשל כשהוא ירוק מבחוץ, למשל מנגו קיט. בזנים אחרים צריך לראות שינוי בצבע של הקליפה כדי לדעת שהוא מוכן, למשל בזנים מנגו מאיה או גיילור
• נקטף בקלות – אם הפרי נקטף בקלות ומתנתק בלי מאמץ מהעץ, רוב הסיכויים שהוא בשל לאכילה. אם אתם צריכים להתאמץ כדי לנתק אותו, זה אומר שהוא צריך להבשיל על העץ עוד קצת
• שימוש בחושים – השתמשו בכל החושים כדי להריח את המנגו, למשש אותו ולראות את הצבע שלו. אם הוא מפיץ ריח מתוק והוא כבר לא קשה כמו אבן אלא רך יותר למגע וללחיצה קלה, זה אומר שהוא מוכן (או כמעט מוכן)

שימו לב שיש זני מנגו שהאיכות שלהם תיפגע אם קוטפים אותם לפני הזמן. הימנעו ממנגו שיש לו קליפה מקומטת, כתמים כהים או ריח חמוץ – אלו הם בדרך כלל מנגו בשלים מדי. אם יש לכם מנגו בוסר אפשר להשאיר אותו להבשיל בטמפרטורת החדר ולאחר מכן לאחסן במקרר.

השימושים הקולינריים של מנגו

אפשר להשתמש במנגו בכל מיני דרכים ומתכונים כדי ליצור מנות טעימות. כמובן, אפשר לאכול את המנגו טרי כמו שהוא, לפרוס אותו בסלטי פירות, או לסדר אותו במגשי פירות או בסלסלת פירות. מנגו הוא גם מצרך נפוץ בשייקים, במיצים ובקינוחים. אפשר להכין ממנגו תוספת של ניגוד מתוק למנות מלוחות או חריפות באמצעות סלסה, צ’אטני וקארי. המתיקות הטבעית של מנגו הופכת אותו לתוספת מושלמת לסלטים וגם לבשרים על האש.

גידול מנגו בישראל

עיקר המנגו בארץ גדל בגליל העליון ובכינרת, וכ-90% משוק המנגו בישראל הוא פירות הגדלים כאן בארץ. כשליש מהיבול הישראלי מיוצא לחו”ל, והשאר מגיע אלינו לשווקים ולחנויות.

לסיכום

מנגו הוא פרי טעים וצבעוני שתמיד כיף לראות ולאכול. בין שאתם אוכלים מנגו טרי ממגש פירות או מכינים ממנו רטבים מעניינים למנות שונות, יש לו הרבה יתרונות בריאותיים חשובים וטעם בלתי נשכח שאי אפשר להפיק משום פרי אחר.